בנוסף לתנאי העבודה המסוכנים, סחר היהלומים במדינות אפריקאיות רבות שימש למימון מלחמות אזרחים ומימון ממשלות לא לגיטימיות. יהלומים אלה קיבלו את המונח “יהלומי דם” על ידי האומות המאוחדות בראשית שנות התשעים, אשר זכה לפופולריות והובא לידיעת הציבור בסרט “יהלום הדם” מ -2006 בכיכובו של לאונרדו דיקפריו. המונח מתאר באופן ספציפי יהלומים שנכרו באזור מלחמה, בדרך כלל על ידי עובדים ששכרם נמוך או משועבד, ונמכרים למימון קבוצות מורדים ואנשי מלחמה. הכסף מושקע לאחר מכן על כלי נשק ותשתיות להמשך פגיעה באזרחים חפים מפשע בארצותיהם. קבוצות מורדים אפילו נלחמות זו בזו על השליטה במכרות היהלומים, מה שגורם לשפיכת דם עוד יותר מיותרת. בגלל האלימות והאכזריות הזו מכנים את יהלומי הדם הללו לעתים קרובות “יהלומי סכסוך”, ויהלומים שנכרים באחריות על ידי חברות פרטיות נחשבים “נטולי סכסוכים”.

מדוע יהלומי דם כל כך מזיקים ונוראיים?

יהלומי דם משפיעים על זכויות האדם ועל בטיחות הסביבה. כאשר ארגוני מורדים או טרור רוכשים יהלומים, הם בדרך כלל עושים זאת בכוח. במקום לקנות יהלומים ולשלם שכר הוגן, ארגוני טרור גונבים את היהלומים מהכורים.

סוגיות סביבתיות נובעות גם מיהלומי הדם. במיוחד במדינות עניות יותר או שסועות מלחמה, לא תמיד ניתן לאנשים העובדים במכרות לעקוב אחר הפרוטוקולים להגנת הסביבה. עבודה במכרות מסוכנת גם לא רק לאנשים העובדים בעבודה, אלא גם לאלה בקהילות הסמוכות. את הנזק שנגרם לאדמה בעקבות כרייה לא חוקית של יהלומים בלתי אפשרי לתקן לאחר מכן, לרוב, האיזור נשאר נטוש ועזוב, בין אם יש בו מבני בטון המזיקים לאדמה, חומר כימי שגורם לאדמה לחלות וכו.